לא יודעת איך יצא אבל, יש לי בית קרניבורי. כל חברי הבית אוהבים בשר. בבוקר, הקטן שלי קם עם סכין ומזלג ביד מוכן לטרוף כל מה שנופל לו על הסכום.

חצילים הוא לא ירק שילדים נוטים לחבב אבל אני זוכרת את עצמי חופרת בסיר של אילון ומעמיסה על פרוסת חלה ענקית. הוא פיקנטי, ממכר בטעמו וממזמן הפך

סיר אחד עם מנת עוף זריזה ועסיסית שסוגרת פינה כשחייבים טעים מתוק, מלוח וחמצמץ.

פה בניו יורק, הדלעת היא ירק מאד פופולרי כל השנה, אבל, לקראת הסתיו היא מקבלת את מלוא הזרקורים. טעמה מתקתק ולחות שלה תורמת לרכות החלה.

בשלב הזה אפשר להמיר את שם הבלוג מ"אוכל למחשבה" ל"הנה. עוד חלה". כמות החלות שיש לי בבלוג יכולה לכסות מדף שלם אצל אנג'ל.