השם בנאלי ולא מסביר כמה טעים המאפה. במובן מסוים הצמות הללו מזכירות לאנשים, גביניות רק ללא הגבינה.

אני יודעת שהחג כבר בשער ולא נותר אלא לכבות תנורים וללבוש לבן אבל, שניה לפני, לא יכולה, שלא לחלוק אתכם מתכון זריז, פשוט ומוצלח. בורקס מגש כי למה לעבוד קשה כשאפשר פשוט.

יש שבלולים שיש לראותם בלבד ויש שבלולים שיש לאכולתם בלבד. שבלולי גבינת צ'דר שנראים מסובכים אבל הכי פשוטים לעשיה.

פנקייק סיני הוא לא באמת פנקייק. לא כזה פלאפי ואוורירי. זה יותר מלוואח/מופלטה מלוחה

ספינג'. סופגניה בלי חור או ריבה. לכו על זה.

פה בניו יורק, הדלעת היא ירק מאד פופולרי כל השנה, אבל, לקראת הסתיו היא מקבלת את מלוא הזרקורים. טעמה מתקתק ולחות שלה תורמת לרכות החלה.

זוכרים מה זה טארט טאטן, יס? מלא פירות מקורמלים. מעל זה בצק עלים. מכניסים לתנור. הופכים את המאפה. בצק עלים למטה, פירות למעלה ואופס. יש לכם קי

הכותרת לא משקרת, ציפוי של דבש וסוכר הופך אותן לסטיקי ביותר אם כמוני אתם מחוקים על שקדים, אלו שמרים שמביאים לכם שקדים מכל הכיוונים.