כל פעם שאני שומעת ריבה, עולה לי המשפט האלמותי ”עוד פעם ריבה?!" של מיקו מ“צ‘רלי וחצי“. עוגיות לינזר הן קלאסיקה של אירוח ישראלי. בצק פריך, אגוזים, ריבה. קצת תיבול עדין ואנחנו עם חיוך דבילי מאוזן לאוזן.

למה קוראים לסטיקי באנס, סטיקי באנס? כי הכל נדבק להכל. הרוטב לאגוזים, האגוזים לשבלולים, השבלולים לאצבעות והאצבעות לפה.

זה לא באמת רוגלך כמו שאנחנו הישראלים מכירים. משולש בצק מגולגל. כנראה שאמריקאים קוראים לכל מה שמגולגל ונראה יהודי, רוגלך. נו שיון. אז רוגלך.

קפיצה למתכון בתור אופה עם רזומה של רוגלך באמתחתה, תרשו לי להעיד על הבצק. שלמות. להבדיל ממתכוני רוגלך מסורתיים, פה לא תמצאו שמרים. בצק...

מכירים את השיר של פסח? זה שאתם זוכרים רק את הבית של "מילאו כיסיי באגוזים. שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא?" אז אותו דבר רק בעוגיות.

עוגיות לימון מתוקות, אווריריות ונימוחות בתוספת מפתיעה של בזיליקום קצוץ ופיסטוקים. מי ביקש הפתעה ולא קיבל?

מתכון פשוט ב-10 דקות הכנה, כל אחד יכול לעשות ומקבלים עוגיות פיצוחים בריאות במיוחד הום מייד.

נתקעתי עם כמות לא הגיונית בעליל של אגוזי מקדמיה. מה עושים? עושים ממרח

אי של חטא שהיא עוגיה מושלמת, עם בצק עשיר ונימוח, נמסה בפה. תשתדלו שלא לגלגל עיניים. אנשים עוד יחשבו שאתם נהנים.

נהוג לחשוב שהשם ג'עלה, פרושו, תקרובת גרעינים ואגוזים, שהיו נוהגים להגיש לרגל התכנסות כזאת או אחרת. ובכן. טעות הדבר. ג'עלה פירושה התכנסות...

או קי מאותגרי אפיה. נמצא המתכון האולטימטיבי בשבילכם. בראוניז 3 מרכיבים. ביצים. נוטלה. קמח. צאו לדרך.

הסיפור אומר שאלו עוגיות שמגישים ביום חתונה מקסיקנית. זה מה שהסיפור אומר אבל, מריה, שפעם אחרונה שבדקתי, היא מקסיקנית, מספרת שמקסיקו כל כך..

חרוסת זה אוצר. אז למה לא לעשות ממנה קינוח? או אולי להגיש כדור בודד כהצעת הגשה לשולחן ליל הסדר?